חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה ז׳:י״ד:א׳

14 הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, אֵלּוּ עוּלְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא. וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים, אֵלּוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁדָּבְקוּ בְּבַעֲלֵיהֶן וְאֵינָן מַכִּירוֹת אָדָם אַחֵר. דָּבָר אַחֵר, הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי לֵוִי, רַבִּי יוּדָן אָמַר בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הֵם חֲבִיבִין הַדּוּדָאִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבִּשְׂכַר הַדּוּדָאִים הַלָּלוּ עָמְדוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים גְּדוֹלִים מְסֻיָּמִים, וְאֵלּוּ הֵם, שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר וְשִׁבְטוֹ שֶׁל זְבוּלוּן, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ל, טז: וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָֹּׂדֶה בָּעֶרֶב. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר זוֹ הִפְסִידָה וְזוֹ הִפְסִידָה, זוֹ נִשְׂתַּכְּרָה וְזוֹ נִשְׂתַּכְּרָה, לֵאָה הִפְסִידָה דוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה שְׁבָטִים וּקְבוּרָה, רָחֵל נִשְׂתַּכְּרָה דוּדָאִים וְהִפְסִידָה שְׁבָטִים וּקְבוּרָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר זוֹ הִפְסִידָה וְזוֹ הִפְסִידָה, זוֹ נִשְׂתַּכְּרָה וְזוֹ נִשְׂתַּכְּרָה. לֵאָה הִפְסִידָה דוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה שְׁבָטִים וְהִפְסִידָה הַבְּכוֹרָה, רָחֵל נִשְׂתַּכְּרָה דוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה בְּכוֹרָה וְהִפְסִידָה שְׁבָטִים. אָמַר רַבִּי לֵוִי, כְּתִיב ירמיה כד, א ב: הִרְאַנִי ה' וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים וגו' הַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים טֹבוֹת מְאֹד, זוֹ גָּלוּתוֹ שֶׁל יְכָנְיָה, וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד, זוֹ גָּלוּתוֹ שֶׁל צִדְקִיָּה. אִין תֵּימַר גָּלוּתוֹ שֶׁל יְכָנְיָה עָשָׂת תְּשׁוּבָה וְגָלוּתוֹ שֶׁל צִדְקִיָּה לֹא עָשָׂת תְּשׁוּבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, שְׁנֵי הַדּוּדָאִים, הַטּוֹבִים וְהָרָעִים, נָתְנוּ רֵיחַ. וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים, דְּבֵית רַבִּי שִׁילָא וְרַבָּנָן, דְּבֵית רַבִּי שִׁילָא אָמְרִין לְאִשָּׁה כְּשֵׁרָה שֶׁהִנִּיחַ לָהּ בַּעֲלָהּ מְעַט חֲפָצִים וּמְעַט יְצִיאוֹת, כֵּיוָן שֶׁבָּא בַּעְלָהּ אָמְרָה לוֹ רְאֵה מַה הִנַּחְתָּ לִי וּמַה סִגַּלְתִּי לְךָ, וְגַם הוֹסַפְתִּי לְךָ עֲלֵיהֶם. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וּנְתָנוֹ לְאָרִיס, מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ הֶאָרִיס, מִלֵּא כַּלְכָּלוֹת שֶׁל תְּאֵנִים מִפֵּרוֹתָיו שֶׁל פַּרְדֵּס, וּנְתָנָן עַל פֶּתַח הַפַּרְדֵּס, כְּשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר רוֹאֶה כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, אָמַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה בְּפֶתַח הַפַּרְדֵּס, בַּפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כָּךְ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, הִלֵּל וְשַׁמַּאי וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן. בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי עֲקִיבָא וְתַלְמִידֵיהוֹן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם צוֹפְנִים לִי וַאֲנִי צוֹפֵן לָכֶם, אַתֶּם צוֹפְנִים בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וַאֲנִי צוֹפֵן לָכֶם בְּאוֹצָרוֹת מְלֵאִים יוֹתֵר מִכָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בַּר יוּדָן, אֶלָּא דְּדִידֵיהּ הִינוּן סַגְּיָן מִן דִּידָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים לא, כ: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ וגו'.